No one hears them (For Afghan women) – אִישׁ לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתָן ) לנשות אפגניסטן) / Poem by Shoshana Vegh (שׁוֹשַׁנָּה וִיג)

 
Poem by Shoshana Vegh
 
 
No one hears them
(For Afghan women)
 
They throw the children over an iron fence
Tearing from the body the rest of life
They will die soon
What was will no longer be
No one will hear them
 
The eyes peeking out of the soul
And you no longer see the sky
They already see the darkness
The evil that will spread mercilessly
No one will hear them
 
I hear their screams
They are so far from me
And so often
Both in their blackening world
And I am in my invented world
I invent joy for myself
To forget pain
Of mourning pains of loss
 
No one hears them
I’m just imagining
What is this terrible pain
That take away your freedom to be who you are.
 
 
אִישׁ לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתָן
לנשות אפגניסטן
 
הֵן זוֹרְקוֹת אֶת הַיְּלָדִים מֵעֵבֶר לְגֶדֶר בַּרְזֶל
קוֹרְעוֹת מִגּוֹפָן אֶת שְׁאֵרִית הַחַיִּים
עוֹד מְעַט הֵן יָמוּתוּ
מָה שֶׁהָיָה כְּבָר לֹא יִהְיֶה
אִישׁ לֹא יִשְׁמַע אוֹתָן
 
אֶת הָעֵינַיִם הַמְּצִיצוֹת מִן הַנְּשָׁמָה
וּכְבָר לֹא רוֹאִים שָׁמַיִם
הֵן כְּבָר רוֹאוֹת אֶת הַחֲשֵׁכָה
הָרֹעַ שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט לְלֹא רַחֲמִים
אִישׁ לֹא יִשְׁמַע אוֹתָן
 
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּעָקוֹת שֶׁלָּהֶן
כָּל כָּךְ רְחוֹקוֹת הֵן מִמֶּנִּי
וְכָל כָּךְ קְרוֹבוֹת
הֵן בְּעוֹלָמָן הַמַּשְׁחִיר
וַאֲנִי בְּעוֹלָמִי הַמֻּמְצָא
אֲנִי מַמְצִיאָה לִי שִׂמְחָה
כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ כְּאֵבִים
שֶׁל אֵבֶל כְּאֵבִים שֶׁל אָבְדָן
 
אִישׁ לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתָן
אֲנִי רַק מְדַמְיֶנֶת
מַהוּ הַכְּאֵב הַנּוֹרָא הַזֶּה
שֶׁלּוֹקְחִים לָךְ אֶת הַחֹפֶשׁ לִהְיוֹת מִי שֶׁאַתְּ
 
שׁוֹשַׁנָּה וִיג

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s