Poems by Shoshana Vegh (שושנה ויג)

 
Poems by Shoshana Vegh
 
 
The recipe for a relationship with mom
 
My mother is standing in the kitchen of her house
Like no years have passed
I hear her voice and her instructions
Kitchen cabinets are coated with white
from time to time
I’m sitting at a small table next to the wall
Brown Formica
And Mom serves me a meal
A girl maybe already be I am mom myself
She sends the spoon with food
‘Do not leave food on a plate
Here in the last bite lies all the taste ‘
 
Over the years I stand
Less near the stove
Because her voice is getting weaker over the years
I recreate recipes
And her food is always delicious than mine
 
I’m standing in my kitchen
Restores the Sabbath meal
And knows that mother believed a whole faith
The kitchen is her kingdom
That’s how she was raised in Tunis
 
 
 
המתכון לקשר עם אימא
 
אִמִּי עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח בֵּיתָהּ
כְּמוֹ לֹא חָלְפוּ שָׁנִים
אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלָהּ וְהוֹרָאוֹתֶיהָ
אֲרוֹנוֹת מִטְבָּח מְצֻפִּים בְּלַק
הַכֹּל מִפַּעַם
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בְּשֻׁלְחָן קָטָן צָמוּד לַקִּיר
פוֹרְמַיְקָה חוּמָה
וְאִמָּא מַגִּישָׁה לִי אֲרוּחָה
נַעֲרָה אוּלַי כְּבָר אִמָּא בְּעַצְמִי
הִיא שׁוֹלַחַת אֶת כַּף הָאֹכֶל
“תֹּאכְלִי אָסוּר לְהַשְׁאִיר אֹכֶל בְּצַלַּחַת
פֹּה בַּבִּיס הָאַחֲרוֹן טָמוּן כָּל הַטַּעַם “
 
עִם הַשָּׁנִים אֲנִי עוֹמֶדֶת
פָּחוֹת לְיַד הַכִּירַיִם
כִּי קוֹלָהּ הוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ עִם הַשָּׁנִים
אֲנִי מְשַׁחְזֶרֶת מַתְכּוֹנִים
וְתָמִיד הָאֹכֶל שֶׁלָּהּ טָעִים מִשֶּׁלִּי
 
אֲנִי עוֹמֶדֶת בְּמִטְבָּח בֵּיתִי
מְשַׁחְזֶרֶת אֶת אֲרוּחַת הַשַּׁבָּת
וְיוֹדַעַת שֶׁאִמָּא הֶאֱמִינָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
הַמִּטְבָּח הוּא הַמַּמְלָכָה שֶׁלָּהּ
כָּךְ חִנְּכוּ אוֹתָהּ בְּטוּנִיס
 
 
Sisters
 
And when you can’t tell
I’m silent
No need to know
What the heart feels
When you don’t share
I’m silent with you
And I know that a small sail will come
Take both of us
To a place where we
Won’t need to know
And you can live and die a lifetime
And to return to nature again and again
And when you don’t tell
I don’t ask
No need to know everything
You just feel
I also need air
We two sisters
In the midst of life and jolts
Floating between the waves
Quiet when needed
Always come to me and
We will be silent together
 
Michmart Beach, 20.9.21
 
 
אחיות
 
וּכְשֶׁאַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְסַפֵּר
אֲנִי שׁוֹתֶקֶת
אֵין צֹרֶךְ לָדַעַת
מָה שֶׁמַּרְגִּישׁ הַלֵּב
כְּשֶׁאַתְּ לֹא מְשַׁתֶּפֶת
אֲנִי שׁוֹתֶקֶת אִתָּךְ
וְיוֹדַעַת שֶׁמִּפְרָשִׂית קְטַנָּה
תִּקַּח אֶת שְׁתֵּינוּ
אֶל מָקוֹם שֶׁבּוֹ
לֹא אֶצְטָרֵךְ לָדַעַת
וְאֶפְשָׁר לִחְיוֹת וְלָמוּת חַיִּים שְׁלֵמִים
וְלִטְבֹּעַ שׁוּב וָשׁוּב
וּכְשֶׁאַתְּ אֵינֵךְ מְסַפֶּרֶת
אֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת
אֵין צֹרֶךְ לָדַעַת הַכֹּל
פָּשׁוּט מַרְגִּישִׁים
גַּם אֲנִי צְרִיכָה אֲוִיר
שְׁתֵּינוּ אֲחָיוֹת
בְּתוֹךְ חַיִּים וְטַלְטֵלוֹת
צָפוֹת בֵּין הַגַּלִּים
שְׁקֵטוֹת כְּשֶׁצָּרִיךְ
תָּמִיד תָּבוֹאִי
נִשְׁתֹּק בְּיַחַד
 
חוף מכמורת, 20.9.21
 
 

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s