I can almost touch (אני כמעט נוגעת) – Poem by Rachely Wollstein (רחלי וולשטיין)

Poem by Rachely Wollstein 
I can almost touch
I can almost touch
The horizon that stretches
before my eyes,
I can feel my hands
Growing longer.
I can almost touch
The intensity of tomorrow
Hidden Beyond mountains And promises.
I can almost touch
A new life being created
Into this fragile world, and making it better.
I can almost touch
Scents of distant trees
Like waves Revealed into the night
And making it closer.
Almost touching.
And suddenly aware
To the Embracing power
Of silence
אני כמעט נוגעת
אֲנִי כִּמְעַט נוֹגַעַת
בָּאֹפֶק הַמִּשְׂתָּרֵעַ לְעֵינַי,
מַרְגִּישָׁה אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלִּי
אֲנִי כִּמְעַט נוֹגַעַת
בְּעָצְמַת הַמָּחָר
מֵעֵבֶר לְהָרִים
אֲנִי כִּמְעַט נוֹגַעַת
בְּחַיִּים חֲדָשִׁים
אֶל תּוֹךְ עוֹלָם מְעֻרְעָר
וְהוֹפְכִים אוֹתוֹ טוֹב יוֹתֵר.
אֲנִי כִּמְעַט נוֹגַעַת
בְּרִיחוֹת שֶׁל עֵצִים רְחוֹקִים
כְּמוֹ גַּלִּים
שֶׁנַּגְלִים אֶל הַלַּיְלָה
וְהוֹפְכִים אוֹתוֹ קָרוֹב יוֹתֵר.
כִּמְעַט נוֹגַעַת.
וּלְפֶתַע מוּדַעַת
שֶׁל הַשֶּׁקֶט
רחלי וולשטיין

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s