Poem by Shoshana Vegh
The Starving Kitten
My kitten doesn’t know I went to the sea
A fat cat that nibbles on slices of bread
Who knows what was at the previous incarnation
My kitten doesn’t know I went to the sea
It uses the sun on my porch as a refreshment
November is at the shore
Vacationing like it’s the middle of the summer
Even August wasn’t so beautiful
Slowly the waves are intensifying
There is no pier here
Whispers from the ocean
Make me softer
I shall return to my starving kitten
החתול המורעב
הֶחָתוּל שֶׁלִּי לֹא יוֹדֵעַ שֶׁהָלַכְתִּי לַיָּם
חָתוּל שָׁמֵן שֶׁמְּכַרְסֵם פְּרוּסוֹת לֶחֶם
מִי יוֹדֵעַ מָה הָיָה בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם
הֶחָתוּל שֶׁלִּי לֹא יוֹדֵעַ שֶׁהָלַכְתִּי לַיָּם
מִתְכַּבֵּד מִן הַשֶּׁמֶשׁ אֶצְלִי בַּמִּרְפֶּסֶת
חֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר בַּחוֹף
נוֹפְשִׁים כְּאִלּוּ אֶמְצַע הַקַּיִץ
גַּם בְּאוֹגוּסְט לֹא הָיָה כָּל כָּךְ יָפֶה
הַגַּלִּים גּוֹאִים אַט אַט
אֵין כָּאן מֵזַח
לְחָשִׁים מִן הַיָּם
הוֹפְכִים אוֹתִי רַכָּה
אֶחֱזֹר לֶחָתוּל הַמֻּרְעָב שֶׁלִּי
ויג שושנה
Translated into English by Miriam Chalik
ATUNIS GALAXY POETRY 